אותו ורק אותו

האם הזברה היא חיה שחורה עם פסים לבנים או חיה לבנה עם פסים שחורים? שאלת-תם מודולארית, המעמידה אנלוגיות רבות, כגון שאלת-יסוד אחרת, המרחפת אי-שם מעל פרחי-האמנות, המבקשים את נפשם לעסוק ב'כבשן-האש' של היצירה המקורית והיא: האם הצעיר הנרשם ללימודי אמנות באקדמיה - לא ללימודי משפטים, כלכלה או ראיית חשבון -  עושה זאת ברפלקס של חירות-פנימית, תוך בחירה חופשית, בשוטטו בטבע הפתוח? או, מתוך היותו צעיר 'מסומן מלידה עם כפתור זיהוי מוצמד לנפשו' הנגרר על כורחו, כפרפר לאש, ונמשך, על פי קוד-נרקוטי שאינו נהיר לו, אל תחום האמנות?

האם נקלע ב'מקרה' אל סדנת-היצירה המקורית ונלכד בקסמה המהפנט? האם קיבל מכת-חשמל בוולטאז' גבוה והחליט בו-במקום להירשם וללמוד אמנות? או שמא, נצטווה, כמי ש'אקדח צמוד לרקתו', והוכרח לצעוד אליה, תוך ציות ל'סנה הבוער' שבתוכו - עמוד האש המלווה אותו מימי הילדות והבוער בעורקיו יום יום?

תהא התשובה אשר תהא, ועל אף שפע המחקרים הפסיכולוגיים, ההיסטוריים והפילוסופיים, העוסקים באמן ובטבעו-החמקמק, הרי שנתון-בסיסי אחד עולה ומתבהר בעקשנות: מקורות ההשראה והדחף-הפתולוגי-ליצירה-מקורית, גם במחיר הקרבת העתיד הכלכלי וגם במחיר ההרס העצמי, אינם קשורים בהשכלה, בחינוך ובאידיאולוגיה, אינם נובעים מהחלטה אישית, אינם מושפעים מעודף חוכמה ואינם באים משפע תרבות, וגרעין הסוד, גן-המשיכה-לאמנות, טרם פוענח מדעית, וטבע האמן, כולל האמנות עצמה, היו ונשארו נושא חסום שאינו ניתן לפענוח מוחלט, אלא להערכות ניחושים ופרשנות.

אף-על-פי-כן, על בסיס הסתברות עמומה, הנשענת על ניסיון-מצטבר ולא מדעי, בבואנו לשרטט בחוש את ה- D.N.A. של נפש האמן, את פרופיל-הפרפר-הנמשך-לאש, ניתן לומר, כי מבנה-נפשי-מסוים, הרכב-רגישויות-ספציפי, סקרנות, תשוקה ואובססיה, פצע-פנימי, סבל-אקזיסטנציאלי, חולמנות-חמלה-וויתור, אמפתיה-אידיאליזם-וגישה-רומנטית - כל אלה וגם היפוכם המוחלט, ועוד כהנה וכהנה, תרכובות-פתולוגיות ודגמים-נפשיים-אוריגינאליים, בכימיה חזקה עם האמנות, יעקרו וישלפו את הצעיר הכפייתי, המרדן, מתוך קבוצת בני מחזורו, ויטיסו אותו - אותו ורק אותו בכל מזג אוויר, כבטיסת מכשירים, אל שמי-האמנות וילווהו בסבלנות, גם דרך עיכובים, תעייה והסתבכות-חולפת-עם-מקצועות-אחרים (מלצרות, שמירה, ניקיון) גם דרך ספקות-התנגדות-וחוסר-ודאות, עד לנחיתתו על חופי היצירה המקורית - סביבתו הטבעית.

אל מול פענוח עשירית ממוח האדם, עד כה - 90% (!!!) ממנו, הם עדיין 'חור שחור' במעבדות המחקר. ואם המאה ה-21 מתוכננת להיות המאה הגואלת של חקר המוח, הרי שדבר אחד ברור כבר עתה: למרות פענוח דוגמית כה קטנה של החומר הגולגולתי: לא האמיגדלה, לא הקורטקס ולא האונה השמאלית -  קופסת-המוח איננה מולדת ההחלטה להיעשות אמן ולעסוק ביצירה המקורית - משהו אחר, אצילי יותר, גבוה יותר, אלוהי יותר, אחראי לכך.

שמעון צמרת
ראש המכללה