12/23/09 שם...זמני... תערוכת מיצב // גיל מועלם דורון . מכון אבני לאמנות ועיצוב, מתחם התחנה, רחוב אילת 23, תל אביב-יפו  פתיחה: יום חמישי, 24 בדצמבר, שעה: 20:00, שיח גלריה, ונעילת התערוכה: צהריי יום שישי, 8 בינואר 2010, שעה: 12:00.   קטגוריה: כללי פורסם ע"י: admin -->   המיצב "שם זמני" הינו תוואי ל"שטחים המתים",  Urban voids, Terrain vague, Sloap (space left (over after planning שהתפשטו על פני העיר במאה העשרים, ועוסק בשיח האדריכלי והאמנותי שנוצר סביב שטחים מיתיים אלו. המיצב בנוי מצילומים של "שטחים מתים" שצולמו בעשור האחרון בערים באירופה, אמריקה ואסיה. למרות לכאורה שוליות שטחים אלו בגיאוגרפיה הכלכלית והתרבותית  של ערים אלו, הם היוו הן כר נרחב לאוטופיות תכנוניות / יזמיות והן הטרוטופיות לקבוצות שהודרו משטחי הציבור הפורמאליים.  פרויקט הצילום שבבסיס המיצב החל בשנת 1996 בתיעוד ההיסטוריה והווה של איזור שפך הירקון בתל אביב שנחשב על ידי מערכת התכנון העירונית כ "שטח מת" חסר פעילות או תועלת וכטבולה- ראסה לתכנון מחדש.  כמו אזור שפך הירקון ונמל תל אביב, אזורי השוליים שצולמו בפרויקט שינוי את פניהם ללא הכר בעקבות גל ההתחדשות העירונית שהתרחש בעשור שקדם למשבר הכלכלי האחרון. הפיתוח התעלם מהערך הנופי, החברתי והתרבותי של "השטח המת". תיעוד שטחים וקבוצות אלו ממשיך את מסורת צילום שחלוצה היה הצלם הצרפתי הנודע מהמאה ה 19  אז'ן אטז'ה ((Eugéne Atget, וכן משחזר את הנוף שמאפיין את סרטיהם  של פייר פאולו פאזוליני (Mama Roma) ואנדריי טרקובסקי (Stalker ). המחקר של שטחים אלו, וארכיון הצילומים שליווה אותו, מתכתב עם פרויקט הארקאדות של ולטר בנימין. העבודות המרכיבות את המיצב  "שם...זמני..." מחברות את סדרת הצילומים התיעודית של "השטחים המתים" עם התפיסה שלהם בציבור הרחב בכלל ובקרב מתכננים עירוניים ואדריכלים בפרט. הצילומים, לאחר עיבוד אינטנסיבי, הודפסו על סדרה של מראות מנותצות בגודל המדמה מצבות קבורה, ויעברו תהליך של שריפה בעת פתיחת התערוכה. אקט ניתוץ המראות ושריפת העבודות מדמה את האסתטיקה של "השטח המת", ומנכיח את חוסר האפשרות לחוות ולהבין את תרומתו באמצעות תיעוד פוטוגרפי. יותר מכך, האקט הברוטאלי משכפל את פעולת מדיום הצילום שבעיוורונו יצר את מיתוס "השטח המת" ועם מחיקת שטח זה מהעיר העכשווית. התהליך האינטנסיבי היצרני וההרסני של פעולת מאמנות זו הוא עד-שותף  לתהליך יצורו של "השטח המת" בשיח התכנון. שריפת העבודות מתכתבת עם השיח הפנים-אומנותי של אפשרות העלמות האובייקט, וכישלון אפשרות זו. סדרת העבודות, כמו "השטח המת" לכל היותר מסמנים את הגבול, באקט טרנסגרסיבי, ופותחות אותו למקום-פעולה. התערוכה התאפשרה הודות לעזרתה הנדיבה של המחלקה לאמנויות, עיריית תל אביב-יפו. הדפס