אהרן אבני (קמֶינקוביץ) (27 בנובמבר 1906 - 23 במרץ 1951) היה צייר ישראלי, יליד רוסיה, חבר קבוצת "מסד" וממייסדי "מכון אבני".
נולד בשנת 1906 ביקטרינוסלב, רוסיה. אביו מיכאל-דוד היה מהנדס בעל מכרות ובעל הון שאגדות נקשרו בשמו והיה גם חובב ציון נלהב, שהיה חתנו של הרב חיים ברלין ואמו אסתר בת יעקב פחמוצקי הייתה ציירת ומשוררת. בנעוריו למד אבני ב"חדר" וב"ישיבה" ואף קיבל סמיכה להוראה. אבני התייתם בגיל 12 מאמו, הוא למד בגימנסיה העברית בעיר מולדתו אצל המחנך והוגה הדעות פנחס שיפמן (בן-סירה) והעשיר את ידיעותיו בשפה אצל אברהם שלונסקי.
בשנת 1923 החל אבני ללמוד באקדמיה לאמנות במוסקבה, שם הצטרף לקבוצת "החלוץ" ועלה לארץ-ישראל בשנת 1925. אבני הצטרף ל"הגנה" והיה אחד ממייסדי "הבחרות הסוציאליסטית", "הנוער העובד" וה"פועל".
את לימודי האמנות המשיך אבני ב"בצלאל", ירושלים, שם למד בין השנים 1925-1928, ובשנת 1929 התיישב בתל אביב. בשנת 1930 נשא לאישה את חיה לבית סנדלרמן, ילידת אוקראינה. בשנה זו ערך תערוכת יחיד ראשונה בתל אביב ב"גמנסיה הרצליה" וב"בית קסלמן".
בין השנים 1930-1932 שהה אבני בפריז, שם השתלם באקדמיה "גראנד שומייר". לאחר שובו, בשנת 1932, החל לעבוד כאדריכל בעיריית יפו, נתן הרצאות באדריכלות בטכניקום והיה למורה למתמטיקה בבית הספר של הקיבוץ גבעת השלושה. בשנת 1938 החל ללמד ציור ותולדות האמנות בבית ספר "תיכון חדש" בתל אביב.
תערוכות
חינוך
סגנונו של אבני
במשך כל שנות יצירתו הוא תמיד נשאר נאמן לציור הפיגורטיבי. אבני שאב השראה ממגמות באמנות הצרפתית. בהתחלה הושפע מקורו וגוסטב קורבה, ומאוחר יותר ניכרו בעבודותיו השפעות של ציירי אסכולת פריז היהודיים. ציוריו משנות ה-30 של המאה ה-20 מתאפיינים בצבעים כהים ברוח האסכולה היהודית, ואילו בשלהי שנות ה-40 צבעיו מתחילים להתבהר ומשיכות מכחולו נעשות עזות ואקספרסיביות.
מספריו
- פרקים בתולדות האמנות הצרפתית במאה הי"א, מוציא לאור : סטודיה לציור ופיסול ליד ועדת התרבות של מועצת פועלי תל אביב, תל אביב, תש"א, 1940.